רש"י על ויקרא כ״ג:ל״ז

« רש"י על ויקרא כ״ג:ל״ו רש"י על ויקרא כ״ג:ל״ט »

37 שפתי חכמים פתח ↗

עם העולה. דק"ל דהרבה מנחות כתובים בפ' ויקרא ולמה לא מפרש איזה מהן: והרא"ם פירש אי מנחה בפני עצמה היא, עולה וזבח ונסכים ומנחה מבעי ליה:

37 גור אריה פתח ↗

מנחת נסכים הקריבה כו'. פירוש, אף על גב דכתיב "עולה ומנחה" – משמע כל אחד ואחד בפני עצמו, מדלא כתיב 'מנחתו', אפילו הכי צריך לפרש על מנחת נסכים, דלא מצאנו שום מנחה בפני עצמה:

37 משכיל לדוד פתח ↗

עלה ומנחה מנחת נסכים וכו׳. והא דבעולה כתב הכתוב מנחה סתם ובזבח כתב נסכים נראה דבעולה לא הוצרך הכתוב לפ׳ אלא ממ״ש עולה ומנחה ר״ל מנחה דומיא דעולה דהיינו דנסכים דהוו נמי כליל אבל גבי זבח אילו כתב הכתוב זבח ומנחה לא הוה משמע דמיירי בשל נסכים דאדרבא הוה משתמע מנחה דומיא דזבח מה זבח דהיינו שלמים דלאו כליל הכא נמי מנחה לאו בכלה כליל מיירי ומשו״ה הוצרך לכתוב ונסכים ואין הכוונה במלת נסכים על היין בלבד אלא הסלת והשמן והיין הכל ביחד נקרא נסכים עיין בהרמב״ם ריש פ״ב מהל׳ מעשה הקרבנות:

39 גור אריה פתח ↗

קרבן שלמים לחגיגה. שאין פירוש "תחוגו" לעשות יום טוב, דאם כן כי כתיב שמות ה, א "ויחוגו לי במדבר", מאי חג איכא התם, אלא קרבן רוצה לומר, כדכתיב בהדיא שם שם ג "ונזבח לה' אלקינו", כדאיתא בפרק שלישי דחגיגה:

39 רמב"ן על ויקרא פתח ↗

בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ שֶׁיְּהֵא חֹדֶשׁ שְׁבִיעִי זֶה בִּזְמַן אֲסִיפָה. מִכָּאן שֶׁנִּצְטַוּוּ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים, שֶׁאִם אֵין הָעִבּוּר - פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ אוֹ הַחֹרֶף, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא כ"ג:ל"ט. וּלְשׁוֹן ת"כ פרק טו ו ז, עַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים שֶׁתַּעֲשֶׂה הֶחָג בַּאֲסִיפַת הַפֵּרוֹת. יָכוֹל בַּאֲסִיפַת כָּל הַפֵּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ", מִגָּרְנְךָ לֹא כָּל גָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ לֹא כָּל יִקְבֶךָ. אִי "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ", יָכוֹל מִקְצָת, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ". הָא כֵיצַד, הִשְׁתַּדֵּל לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה שֶׁתַּעֲשֶׂה הֶחָג בְּרוֹב אֲסִיפַת כָּל הַפֵּרוֹת. וּכְבָר לָמְדוּ הָעִבּוּר מֵחֹדֶשׁ הָאָבִיב ר"ה כא, אֲבָל שָׁם לִמֵּד עַל הָאָבִיב וְכָאן לִמֵּד עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, שֶׁכָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים סנהדרין יא, עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַל הָאָבִיב וְעַל פֵּרוֹת הָאִילָן וְעַל הַתְּקוּפָה. וְהִנֵּה הָעִבּוּר נִלְמַד מֵאֵלָיו שֶׁהֶחָג הַזֶּה בִּזְמַן אֲסִיפָה, אֲבָל עִנְיַן שִׁיטַת הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם כֻּלָּם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב בְּכֻלָּם אִשֶּׁה לַה', אָכֵן בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה בַּעֲבוּר שֶׁהוּא עֵת אָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' בְּשִׁבְעַת יָמִים. וְהוֹסִיף לוֹמַר בְּכָאן, "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן", שֶׁתִּשְׁבְּתוּ וְתָנוּחוּ בָּהֶם כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי רמב"ן על ויקרא כ"ג:כ"ד, וְאָמַר עוֹד שֶׁתּוֹסִיפוּ לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם בְּלוּלָב וְאֶתְרוֹג שִׁבְעַת יָמִים, כִּי הוּא זְמַן שִׂמְחָה שֶׁבֵּרַךְ הַשֵּׁם אוֹתְךָ בְּכָל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ לְפָנָיו. וְטַעַם "תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה'", שֶׁתָּחֹגּוּ לְפָנָיו לָתֵת הוֹדָאָה לִשְׁמוֹ עַל אֹסֶף מַעֲשֵׂיכֶם כִּי בָא, וְחָזַר וְאָמַר עוֹד ויקרא כ"ג:מ"א "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה'" לִסְמֹךְ אֵלָיו "בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ" ויקרא כ"ג:מ"ב. וְטַעְמוֹ, וְחַגּוֹתֶם אוֹתוֹ חַג שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה שֶׁתֵּשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת, וְכָל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת, לוֹמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ חַג שִׁבְעָה בְּלוּלָב וְשִׂמְחָה וּבְסֻכָּה. וּמִדְרָשׁוֹ, "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה'", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ" דברים טז טו, יָכוֹל יִטְעֹן חֲגִיגָה כָּל שִׁבְעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹתוֹ" וְכוּ' בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פרק יז א:

37 עלה ומנחה. מִנְחַת נְסָכִים הַקְּרֵבָה עִם הָעוֹלָה:

38 דבר יום ביומו. חֹק הַקָּצוּב בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים:

39 דבר יום ביומו. הָא אִם עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ עי' ספרא:

37 רש"י על במדבר פתח ↗

סלת למנחה. מִנְחַת נְסָכִים:

37 מזרחי פתח ↗

עולה ומנחה מנחת נסכים הקריבה עם העולה. דומיא דזבח ונסכים מה להלן נסכי הזבח אף כאן מנחה העולה ועוד אי מנחה בפני עצמה היא עולה וזבח ונסכים ומנחה מבעי ליה:

37 רש"י על שמות פתח ↗

דבר יום ביומו. צֹרֶךְ אֲכִילַת יוֹם יִלְקְטוּ בְּיוֹמוֹ וְלֹא הַיּוֹם לְצֹרֶךְ מָחָר מכילתא:

39 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה אך בחמשה עשר יום וגו' תחגו, קרבן שלמים לחגיגה. יכול... אך, הואיל ויש לה תשלומין כל שבעה. ע"כ. ולא כמו עולת ציבור ומנחה שאם עבר יומן, בטל קרבנן, כאמור בד"ה דבר יום ביומו פסוק לז. פ' אמור תשנ"ח

39 משכיל לדוד פתח ↗

באספכם וכו׳ בזמן אסיפה וכו׳. דביום טוב ליכא למימר באספכם ממש:

« רש"י על ויקרא כ״ג:ל״ו רש"י על ויקרא כ״ג:ל״ט »